מתי ואיך התחלת לכתוב?
אבי היה סופר ובאי ביתנו היו סופרים ומשוררים.
מיום שאני זוכרת את עצמי, חלמתי להיות סופרת.
כשהייתי בת 7 וגליתי שאני יודעת לקרוא, התחלתי לכתוב שירים.
כתבתי על התרנגולות בחצר שלנו, על הגדי שחורי שאהבתי כנפשי ועל בני משפחתי שנשארו בגולה.
את דאגתי להם, בימי מלחמת העולם השנייה, הבעתי בשירי.
ליום הולדתי העשירי הביא לי אבי מחברת עבה ואמר לי:
כל ערב, לפני לכתך לישון, תפתחי את המחברת ותשאלי את עצמך איך עבר עלי היום הזה? מה הרגשתי?
מה חשבתי? עם מי רבתי?
את מי אהבתי? ואת כל זה תספרי למחברת.
בזכות היומן הזה למדתי לחוש את סוד הקסם של הכתיבה.
האם את מספרת על מה שקרה באמת או שאת מדמיינת הכל?
אילו היו הספרים שלי 'אמיתיים', כי אז לא הייתי סופרת, אלא הסטוריונית או עיתונאית. הספרים שלי 'נולדו' בזכות הדמיון.
אני ממציאה את העלילה ואת דמויות הגיבורים.
באמצעות הרקע אני יוצרת מציאות כמו אמיתית.
הייטיב לבטא זאת הפילוסוף אריסטו, שחי ביוון העתיקה:
מה ההבדל בין הסטוריה ובין ספרות?
ההסטוריה מתארת את מה שקרה ואילו הספרות מספרת על מה שעשוי היה לקרות.
מתי ואיך את קובעת את שם הספר?
כשאני מתקרבת לגמר הכתיבה, אני מתחילה לשאול את עצמי מה יהיה שמו של הספר.
זו תמיד בעיה, מפני שהשם צריך להיות קצר וכובש ואני רוצה שיכיל את עיקרו של הספר.
אני מתלבטת ארוכות ביחס לשמות ספרי, ולפעמים אני מחליטה על השם אחרי שהספר מודפס.
http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=2&SubMenuID=144&PageID=1203&Ot=%F9&SubTextID=1204=קישור לראיון של אסתר שטרייט וורצל.
רשימת ספרים-
אורי, אליפים, בן-הערובה, הרפתקה באילת, מכתבים לצופיה, שחר
ועוד הרבה...
אבי היה סופר ובאי ביתנו היו סופרים ומשוררים.
מיום שאני זוכרת את עצמי, חלמתי להיות סופרת.
כשהייתי בת 7 וגליתי שאני יודעת לקרוא, התחלתי לכתוב שירים.
כתבתי על התרנגולות בחצר שלנו, על הגדי שחורי שאהבתי כנפשי ועל בני משפחתי שנשארו בגולה.
את דאגתי להם, בימי מלחמת העולם השנייה, הבעתי בשירי.
ליום הולדתי העשירי הביא לי אבי מחברת עבה ואמר לי:
כל ערב, לפני לכתך לישון, תפתחי את המחברת ותשאלי את עצמך איך עבר עלי היום הזה? מה הרגשתי?
מה חשבתי? עם מי רבתי?
את מי אהבתי? ואת כל זה תספרי למחברת.
בזכות היומן הזה למדתי לחוש את סוד הקסם של הכתיבה.
האם את מספרת על מה שקרה באמת או שאת מדמיינת הכל?
אילו היו הספרים שלי 'אמיתיים', כי אז לא הייתי סופרת, אלא הסטוריונית או עיתונאית. הספרים שלי 'נולדו' בזכות הדמיון.
אני ממציאה את העלילה ואת דמויות הגיבורים.
באמצעות הרקע אני יוצרת מציאות כמו אמיתית.
הייטיב לבטא זאת הפילוסוף אריסטו, שחי ביוון העתיקה:
מה ההבדל בין הסטוריה ובין ספרות?
ההסטוריה מתארת את מה שקרה ואילו הספרות מספרת על מה שעשוי היה לקרות.
מתי ואיך את קובעת את שם הספר?
כשאני מתקרבת לגמר הכתיבה, אני מתחילה לשאול את עצמי מה יהיה שמו של הספר.
זו תמיד בעיה, מפני שהשם צריך להיות קצר וכובש ואני רוצה שיכיל את עיקרו של הספר.
אני מתלבטת ארוכות ביחס לשמות ספרי, ולפעמים אני מחליטה על השם אחרי שהספר מודפס.
http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=2&SubMenuID=144&PageID=1203&Ot=%F9&SubTextID=1204=קישור לראיון של אסתר שטרייט וורצל.
רשימת ספרים-
אורי, אליפים, בן-הערובה, הרפתקה באילת, מכתבים לצופיה, שחר
ועוד הרבה...
