ממלכת אליון-הגבעות האפלות\פטריק קרמן

אָלֶקסָה דֵיילי בת השתים־עשרה מבלה קיץ נוסף בבְּרַיידוֶול עם אביה. היא מצפה בקוצר רוח לחקור את הבית הישן שהיא מתאכסנת בו כל שנה, על מבוך המעברים והחדרים שבו והספרייה הנעימה. היא גם להוטה לגלות מה נמצא מחוץ לחומות העצומות שאמורות להגן על אנשי העיירה מפני סכנה מסתורית, סכנה האורבת ביערות ובגבעות האפלות. כשאלקסה מתחילה לחשוף את האמת על אודות העולם שמחוץ לחומה, היא מגלה קסם עתיק יומין, המאיים להרוס את כל מה שיקר ללבה ולשנות את ממלכת אֶליוֹן לעד.  פטריק קַרמן החל לספר את הגבעות האפלות כסיפור לבנותיו לפני השינה. הדמויות והמקומות קיבלו, עד מהרה, חיים משל עצמם, וממלכת אֶליוֹן נולדה. הגבעות האפלות, הספר הראשון בסדרת ממלכת אֶליוֹן, זכה בפרסים ספרותיים, תורגם ליותר מעשרים שפות והיה לרב־מכר בינלאומי.

היילו-זיזו קורדר

היילו,מתרחש ביוון בעת הקלאסית. עדר קנטאורים מוצא על החוף תינוקת בת אנוש. לגופה חיתול, לצווארה תכשיט ינשוף-זהב ועל מצחה קעקוע מוזר ומסתורי.  מי הילדה? ואיך ניא הגיעה לעדר שלהם?

העדר קורא לה בשם היילוסידנֶה ובקיצור – היילו.

השנים עוברות והיילו, נערה צעירה, נחטפת בידי סוחרי עבדים. היא בורחת  וככה מתחיל מסעה של הנערה האמיצה ברחבי יוון. היילו גוזרת את שערה ומתלבשת כבחור , ועושה את דרכה לערים המופלאות של יוון באותה התקופה.

בחיפושיה אחר זהותה האמיתית נתקלת היילו באכזריות הגרועה ביותר של בני האדם וגם בחברוּת ובנאמנוּת הנהדרות ביותר.
 ספר מעולה!

על הסופרת: זיזו קורדר הוא שם העט הלא-סודי-כל-כך של לואיזה יאנג ובתה, איזבל אדומאקו יאנג, שכותבות יחד מאז שאיזבל היתה בת שבע. יחד הן כתבו את הטרילוגיה ילד האריות.

ראיון עם אסתר שטרייט וורצל\דףדף

מתי ואיך התחלת לכתוב? 
אבי היה סופר ובאי ביתנו היו סופרים ומשוררים. 
מיום שאני זוכרת את עצמי, חלמתי להיות סופרת. 
כשהייתי בת 7 וגליתי שאני יודעת לקרוא, התחלתי לכתוב שירים. 
כתבתי על התרנגולות בחצר שלנו, על הגדי שחורי שאהבתי כנפשי ועל בני משפחתי שנשארו בגולה. 
את דאגתי להם, בימי מלחמת העולם השנייה, הבעתי בשירי. 
ליום הולדתי העשירי הביא לי אבי מחברת עבה ואמר לי: 
כל ערב, לפני לכתך לישון, תפתחי את המחברת ותשאלי את עצמך איך עבר עלי היום הזה? מה הרגשתי?
מה חשבתי? עם מי רבתי? 
את מי אהבתי? ואת כל זה תספרי למחברת. 
בזכות היומן הזה למדתי לחוש את סוד הקסם של הכתיבה. 

האם את מספרת על מה שקרה באמת או שאת מדמיינת הכל? 
אילו היו הספרים שלי 'אמיתיים', כי אז לא הייתי סופרת, אלא הסטוריונית או עיתונאית. הספרים שלי 'נולדו' בזכות הדמיון. 
אני ממציאה את העלילה ואת דמויות הגיבורים. 
באמצעות הרקע אני יוצרת מציאות כמו אמיתית. 
הייטיב לבטא זאת הפילוסוף אריסטו, שחי ביוון העתיקה: 
מה ההבדל בין הסטוריה ובין ספרות? 
ההסטוריה מתארת את מה שקרה ואילו הספרות מספרת על מה שעשוי היה לקרות. 

מתי ואיך את קובעת את שם הספר? 
כשאני מתקרבת לגמר הכתיבה, אני מתחילה לשאול את עצמי מה יהיה שמו של הספר. 
זו תמיד בעיה, מפני שהשם צריך להיות קצר וכובש ואני רוצה שיכיל את עיקרו של הספר. 
אני מתלבטת ארוכות ביחס לשמות ספרי, ולפעמים אני מחליטה על השם אחרי שהספר מודפס. 

http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=2&SubMenuID=144&PageID=1203&Ot=%F9&SubTextID=1204=קישור לראיון של אסתר שטרייט וורצל.

רשימת ספרים-
אורי, אליפים, בן-הערובה, הרפתקה באילת, מכתבים לצופיה, שחר
ועוד הרבה...

המכוערים של דניאל\עפרה גלברט-עבני

 דניאל מאוהב בענבל, יש לה חיוך נהדר ועיניים נפלאות ומיוחדות. מה פתאום שתראה בכלל את דניאל, ויש עוד עניין שקשה לדניאל-אבא שלו עזב את הבית עוד לפני שנולד. למה? דניאל לא יודע. גם לאמא שלו אין תשובות,  נראה שקלפים שקיבל דניאל בחיים אינם מוצלחים במיוחד. אבל דניאל לא נשבר. אביחי שמתקרב לאמו, דודו, נכה על כיסא גלגלים שמתיידד עם דניאל, ונועם, ג'ינג'ית מקסימה בעלת עיני תכלת הרואות לתוכו פנימה – עוזרים לדניאל להתגלות לפני חברת הילדים ולפני עצמו. וכל זה קורה בעזרת "המכוערים" של דניאל.


 ספר מקסים ואחד הטובים שקראתי אני ממליצה מאוד!

ראיון עם דיאנה ווין ג'נוס\ דף דף

איך נולדים הרעיונות שלך? הרעיונות המוצלחים שלי הם צרוף של כמה דברים, כמו שקורה כשחולמים, למשל כשעולה בדעתי צרוף של משהו שמפחיד ילדים ושל משהו שאוסרים עליהם לעשות, אני שואלת את עצמי מה יהיה אם הצרוף הזה יתממש, ואז יש לי התחלה של ספר. 

האם את מתכננת ספר לפני שאת מתחילה לכתוב אותו? התשובה היא לא, בניגוד למה שחושבים מורים בדרך כלל. בדרך כלל אני יודעת איך ספר יתחיל ואיך הוא ייגמר, וגם משהו נוסף,
 בעיקר ברור לי האופי של הסיפור אבל אני לא יודעת איך ישתלשלו העניינים 
ולפעמים אני ממש מופתעת. קרה פעם שכל כך צחקתי במהלך הכתיבה,
 עד שמרוב צחוק נפלתי מהספה שעליה כתבתי. אני מתחילה לכתוב ספר כשהוא מוכן בתוכי וצועק לי- עכשיו! לעתים זה קורה אחרי שהרעיון התגלגל בראשי כמה שנים 
ואז אני מחפשת נייר ועט ומתיישבת מייד לכתוב. 

למה את כותבת לילדים? התחלתי לכתוב לילדים כשראיתי שבעלי נרדם משיעמום כשקרא סיפורים לילדינו לפני השינה. רציתי לכתוב סיפורים שיעניינו גם את ההורים הקוראים באזני הילדים
 והדבר היחיד שמשך אותי היה לכתוב ספרי פנטסיה. את עצם ההחלטה להיות סופרת קבלתי כשהייתי בת שמונה. והצלחתי בכך, למרות הקשיים בדרך. 

ספרים של דיאנה ווין ג'ונס-

הטירה הנעה

סדרה של 3 ספרים

חיי קסם

תשע הנשמות של כריסטופר צ'אנט

שבע המכשפות.

הבריון של ארצי

המהלכים בקצוות

 מתוך אתר דףדף           

עיר המסכות, הכוכבים והפרחים\מרי הופמן

עיר המסכות-תארו ששניה אחת אתם במיטה שלכם ושניה ואחר כך אתם מוצאים את עצמכם בעולם אחר, עולם שכולו מריבות מזימות וזוהר. זה בדיוק מה שקורה ללוסיאן, שמגלה שהוא 'סטרוגנטי' - אדם שבעזרת קמע מיוחד מסוגל לנוע במרחב ובזמן. אבל זה  לא נגמרות ההרפתקאות- בעולם החדש שאליו הוא מגיע מגלה שנוכחותו חשובה לשם הצלתה של העיר בלצה מאסון.

עיר הכוכבים-"הדבר היחיד שג'ורג'יה הצליחה להבין הוא שהיא נמצאת בְּאורווה. לא היה לה מושג כיצד הגיעה לשם או מיהו הנער העצבני שעומד מולה. לאט לאט פתחה את אגרופה שאחז בקמע שלה. נשימתו של הנער נעתקה. כשהתקרב כדי להביט טוב יותר, ראתה ג'ורג'יה מאחוריו סייח יפהפה, שחור כפחם, עם זוג כנפיים פלומתיות מקופלות ליד כתפיו."ג'ורג'יה היא נערה בת שלוש-עשרה מלונדון, עם בעיות רגילות, אבל בוקר אחד היא מתעוררת ומוצאת את עצמה במאה ה-16, בעיר רֶמוֹרָה שבטַאלְיָה, באורווה שבה נולד סוס מכונף.

עיר הפרחים- "הקמע הביא אותך לכאן מעולמך מפני שיש משהו שאתה יכול לעשות למעננו,"אמר סוּלֵיין.
"כמו מה בדיוק?" שאל סְקַאי.
"אין לי מושג," אמר סוליין. "אבל אני די בטוח שמדובר במשהו מסוכן."סקאי מֵדוֹאוּז הוא גיבור עיר הפרחים תלמיד כיתה י"א בבית ספר בלונדון, שיום אחד מוצא את עצמו, בחצר מנזר בעיר הפרחים גִ'ילְיָה שבטַאלְיָה, במאה ה־16 לספירה. הוא מגלה שהוא סטרווגנטי - חבר באחווה סודית של נוסעים בזמן -  בעקבות הנזיר סוליין נסחף סקאי למזימה שיוצאת משליטה, וכשהוא מנסה להיחלץ מהמצב הוא מגלה שחייו נמצאים בסכנה אמיתית, ושרק חוכמה  וחברים טובים אולי יצילו אותו.

                              

‬

אי-בוד\מירה לובה

בזמן המלחמה יוצאים ילדים במארץ טרניה לארץ אורבניה לחיות שם עד סיום המלחמה. הם שטים ב-4 ספינות כדי להגיע לשם , אבל האויב פגע באחת הספינות והיא טבעה, עכשיו הילדים צריכים להגיע לבדם עם סירות ההצלה לספינות האחרות בלי מבוגר שיעזור להם להתמצה.

ספינת ההצלה שלהם נסכפת והם לבדם בים הגדול בלי מישהו שיושע אותם הם שטים בים עד שהם רואים יבשה הם חותרים למקום ומגלים שזה אי חדש שהם גילו, עכשיו הם צריכים להסתדר לבדם בלי אוכל או מים עד אשר יבוא לחפש אותם.

 באי הם לומדים על הצמם ועל חבריהם לקבוצה ולומדים לשתף פעולה ולעזור אחד לשני.
האם הם ינצלו? ומה קורה להם בכלל? עם תקראו תדעו...
ספר מרגש מאוד, תהנו