ממלכת אליון-הגבעות האפלות\פטריק קרמן

אָלֶקסָה דֵיילי בת השתים־עשרה מבלה קיץ נוסף בבְּרַיידוֶול עם אביה. היא מצפה בקוצר רוח לחקור את הבית הישן שהיא מתאכסנת בו כל שנה, על מבוך המעברים והחדרים שבו והספרייה הנעימה. היא גם להוטה לגלות מה נמצא מחוץ לחומות העצומות שאמורות להגן על אנשי העיירה מפני סכנה מסתורית, סכנה האורבת ביערות ובגבעות האפלות. כשאלקסה מתחילה לחשוף את האמת על אודות העולם שמחוץ לחומה, היא מגלה קסם עתיק יומין, המאיים להרוס את כל מה שיקר ללבה ולשנות את ממלכת אֶליוֹן לעד.  פטריק קַרמן החל לספר את הגבעות האפלות כסיפור לבנותיו לפני השינה. הדמויות והמקומות קיבלו, עד מהרה, חיים משל עצמם, וממלכת אֶליוֹן נולדה. הגבעות האפלות, הספר הראשון בסדרת ממלכת אֶליוֹן, זכה בפרסים ספרותיים, תורגם ליותר מעשרים שפות והיה לרב־מכר בינלאומי.

היילו-זיזו קורדר

היילו,מתרחש ביוון בעת הקלאסית. עדר קנטאורים מוצא על החוף תינוקת בת אנוש. לגופה חיתול, לצווארה תכשיט ינשוף-זהב ועל מצחה קעקוע מוזר ומסתורי.  מי הילדה? ואיך ניא הגיעה לעדר שלהם?

העדר קורא לה בשם היילוסידנֶה ובקיצור – היילו.

השנים עוברות והיילו, נערה צעירה, נחטפת בידי סוחרי עבדים. היא בורחת  וככה מתחיל מסעה של הנערה האמיצה ברחבי יוון. היילו גוזרת את שערה ומתלבשת כבחור , ועושה את דרכה לערים המופלאות של יוון באותה התקופה.

בחיפושיה אחר זהותה האמיתית נתקלת היילו באכזריות הגרועה ביותר של בני האדם וגם בחברוּת ובנאמנוּת הנהדרות ביותר.
 ספר מעולה!

על הסופרת: זיזו קורדר הוא שם העט הלא-סודי-כל-כך של לואיזה יאנג ובתה, איזבל אדומאקו יאנג, שכותבות יחד מאז שאיזבל היתה בת שבע. יחד הן כתבו את הטרילוגיה ילד האריות.

ראיון עם אסתר שטרייט וורצל\דףדף

מתי ואיך התחלת לכתוב? 
אבי היה סופר ובאי ביתנו היו סופרים ומשוררים. 
מיום שאני זוכרת את עצמי, חלמתי להיות סופרת. 
כשהייתי בת 7 וגליתי שאני יודעת לקרוא, התחלתי לכתוב שירים. 
כתבתי על התרנגולות בחצר שלנו, על הגדי שחורי שאהבתי כנפשי ועל בני משפחתי שנשארו בגולה. 
את דאגתי להם, בימי מלחמת העולם השנייה, הבעתי בשירי. 
ליום הולדתי העשירי הביא לי אבי מחברת עבה ואמר לי: 
כל ערב, לפני לכתך לישון, תפתחי את המחברת ותשאלי את עצמך איך עבר עלי היום הזה? מה הרגשתי?
מה חשבתי? עם מי רבתי? 
את מי אהבתי? ואת כל זה תספרי למחברת. 
בזכות היומן הזה למדתי לחוש את סוד הקסם של הכתיבה. 

האם את מספרת על מה שקרה באמת או שאת מדמיינת הכל? 
אילו היו הספרים שלי 'אמיתיים', כי אז לא הייתי סופרת, אלא הסטוריונית או עיתונאית. הספרים שלי 'נולדו' בזכות הדמיון. 
אני ממציאה את העלילה ואת דמויות הגיבורים. 
באמצעות הרקע אני יוצרת מציאות כמו אמיתית. 
הייטיב לבטא זאת הפילוסוף אריסטו, שחי ביוון העתיקה: 
מה ההבדל בין הסטוריה ובין ספרות? 
ההסטוריה מתארת את מה שקרה ואילו הספרות מספרת על מה שעשוי היה לקרות. 

מתי ואיך את קובעת את שם הספר? 
כשאני מתקרבת לגמר הכתיבה, אני מתחילה לשאול את עצמי מה יהיה שמו של הספר. 
זו תמיד בעיה, מפני שהשם צריך להיות קצר וכובש ואני רוצה שיכיל את עיקרו של הספר. 
אני מתלבטת ארוכות ביחס לשמות ספרי, ולפעמים אני מחליטה על השם אחרי שהספר מודפס. 

http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=2&SubMenuID=144&PageID=1203&Ot=%F9&SubTextID=1204=קישור לראיון של אסתר שטרייט וורצל.

רשימת ספרים-
אורי, אליפים, בן-הערובה, הרפתקה באילת, מכתבים לצופיה, שחר
ועוד הרבה...

המכוערים של דניאל\עפרה גלברט-עבני

 דניאל מאוהב בענבל, יש לה חיוך נהדר ועיניים נפלאות ומיוחדות. מה פתאום שתראה בכלל את דניאל, ויש עוד עניין שקשה לדניאל-אבא שלו עזב את הבית עוד לפני שנולד. למה? דניאל לא יודע. גם לאמא שלו אין תשובות,  נראה שקלפים שקיבל דניאל בחיים אינם מוצלחים במיוחד. אבל דניאל לא נשבר. אביחי שמתקרב לאמו, דודו, נכה על כיסא גלגלים שמתיידד עם דניאל, ונועם, ג'ינג'ית מקסימה בעלת עיני תכלת הרואות לתוכו פנימה – עוזרים לדניאל להתגלות לפני חברת הילדים ולפני עצמו. וכל זה קורה בעזרת "המכוערים" של דניאל.


 ספר מקסים ואחד הטובים שקראתי אני ממליצה מאוד!

ראיון עם דיאנה ווין ג'נוס\ דף דף

איך נולדים הרעיונות שלך? הרעיונות המוצלחים שלי הם צרוף של כמה דברים, כמו שקורה כשחולמים, למשל כשעולה בדעתי צרוף של משהו שמפחיד ילדים ושל משהו שאוסרים עליהם לעשות, אני שואלת את עצמי מה יהיה אם הצרוף הזה יתממש, ואז יש לי התחלה של ספר. 

האם את מתכננת ספר לפני שאת מתחילה לכתוב אותו? התשובה היא לא, בניגוד למה שחושבים מורים בדרך כלל. בדרך כלל אני יודעת איך ספר יתחיל ואיך הוא ייגמר, וגם משהו נוסף,
 בעיקר ברור לי האופי של הסיפור אבל אני לא יודעת איך ישתלשלו העניינים 
ולפעמים אני ממש מופתעת. קרה פעם שכל כך צחקתי במהלך הכתיבה,
 עד שמרוב צחוק נפלתי מהספה שעליה כתבתי. אני מתחילה לכתוב ספר כשהוא מוכן בתוכי וצועק לי- עכשיו! לעתים זה קורה אחרי שהרעיון התגלגל בראשי כמה שנים 
ואז אני מחפשת נייר ועט ומתיישבת מייד לכתוב. 

למה את כותבת לילדים? התחלתי לכתוב לילדים כשראיתי שבעלי נרדם משיעמום כשקרא סיפורים לילדינו לפני השינה. רציתי לכתוב סיפורים שיעניינו גם את ההורים הקוראים באזני הילדים
 והדבר היחיד שמשך אותי היה לכתוב ספרי פנטסיה. את עצם ההחלטה להיות סופרת קבלתי כשהייתי בת שמונה. והצלחתי בכך, למרות הקשיים בדרך. 

ספרים של דיאנה ווין ג'ונס-

הטירה הנעה

סדרה של 3 ספרים

חיי קסם

תשע הנשמות של כריסטופר צ'אנט

שבע המכשפות.

הבריון של ארצי

המהלכים בקצוות

 מתוך אתר דףדף           

עיר המסכות, הכוכבים והפרחים\מרי הופמן

עיר המסכות-תארו ששניה אחת אתם במיטה שלכם ושניה ואחר כך אתם מוצאים את עצמכם בעולם אחר, עולם שכולו מריבות מזימות וזוהר. זה בדיוק מה שקורה ללוסיאן, שמגלה שהוא 'סטרוגנטי' - אדם שבעזרת קמע מיוחד מסוגל לנוע במרחב ובזמן. אבל זה  לא נגמרות ההרפתקאות- בעולם החדש שאליו הוא מגיע מגלה שנוכחותו חשובה לשם הצלתה של העיר בלצה מאסון.

עיר הכוכבים-"הדבר היחיד שג'ורג'יה הצליחה להבין הוא שהיא נמצאת בְּאורווה. לא היה לה מושג כיצד הגיעה לשם או מיהו הנער העצבני שעומד מולה. לאט לאט פתחה את אגרופה שאחז בקמע שלה. נשימתו של הנער נעתקה. כשהתקרב כדי להביט טוב יותר, ראתה ג'ורג'יה מאחוריו סייח יפהפה, שחור כפחם, עם זוג כנפיים פלומתיות מקופלות ליד כתפיו."ג'ורג'יה היא נערה בת שלוש-עשרה מלונדון, עם בעיות רגילות, אבל בוקר אחד היא מתעוררת ומוצאת את עצמה במאה ה-16, בעיר רֶמוֹרָה שבטַאלְיָה, באורווה שבה נולד סוס מכונף.

עיר הפרחים- "הקמע הביא אותך לכאן מעולמך מפני שיש משהו שאתה יכול לעשות למעננו,"אמר סוּלֵיין.
"כמו מה בדיוק?" שאל סְקַאי.
"אין לי מושג," אמר סוליין. "אבל אני די בטוח שמדובר במשהו מסוכן."סקאי מֵדוֹאוּז הוא גיבור עיר הפרחים תלמיד כיתה י"א בבית ספר בלונדון, שיום אחד מוצא את עצמו, בחצר מנזר בעיר הפרחים גִ'ילְיָה שבטַאלְיָה, במאה ה־16 לספירה. הוא מגלה שהוא סטרווגנטי - חבר באחווה סודית של נוסעים בזמן -  בעקבות הנזיר סוליין נסחף סקאי למזימה שיוצאת משליטה, וכשהוא מנסה להיחלץ מהמצב הוא מגלה שחייו נמצאים בסכנה אמיתית, ושרק חוכמה  וחברים טובים אולי יצילו אותו.

                              

‬

אי-בוד\מירה לובה

בזמן המלחמה יוצאים ילדים במארץ טרניה לארץ אורבניה לחיות שם עד סיום המלחמה. הם שטים ב-4 ספינות כדי להגיע לשם , אבל האויב פגע באחת הספינות והיא טבעה, עכשיו הילדים צריכים להגיע לבדם עם סירות ההצלה לספינות האחרות בלי מבוגר שיעזור להם להתמצה.

ספינת ההצלה שלהם נסכפת והם לבדם בים הגדול בלי מישהו שיושע אותם הם שטים בים עד שהם רואים יבשה הם חותרים למקום ומגלים שזה אי חדש שהם גילו, עכשיו הם צריכים להסתדר לבדם בלי אוכל או מים עד אשר יבוא לחפש אותם.

 באי הם לומדים על הצמם ועל חבריהם לקבוצה ולומדים לשתף פעולה ולעזור אחד לשני.
האם הם ינצלו? ומה קורה להם בכלל? עם תקראו תדעו...
ספר מרגש מאוד, תהנו

פרא\ברוולי קרילי

הגירושים של הוריו של לי בוסט בן 14 עדיין מכאיבים לו,אפילו שעבר הרבה זמן מאז. כשהיה קטן יותר, נהג לי לכתוב יומן. עכשיו הוא קורא את הדברים שכתב פעם וחושב על מה שקרה אחרי שההורים התגרשו. אבא שלו ממשיך לנהוג במשאית, אמא שלו עובדת בבית חולים והוא מתחיל שוב לכתוב יומן.

 באחד הימים מוצא לי כלב עזוב ועצוב על חוף הים. הוא קורא לכלב 'פרא ' והחברות שמתפתחת ביניהם משנה את חייו. 

קטע מהספר 'פרא'

''פרא הוא שלי כבר שבוע שלם! אני מבריש את הפרווה שלו, נאבק איתו ושנינו רצים הרבה...עכשיו, בים, אני מתיר את הרצועה של פרא ואנחנו יכולים להאזין לקריאות של אריות הים. פרא אוהב לנבוח על אריות הים. יום אחד, בשעה שקיררנו את עצמנו לאורך החוף, מצאתי כדור גולף במצב מצויין. כשחיטטתי בין אצות הים על החוף, מצאתי עוד כדור. אחר כך, מצאתי כדור גולף בכל יום. רחצתי את הכדורים, ארזתי אותם בקרטונים של ביצים ומכרתי אותם. פרא תפס את העיקרון והתחיל לחפש אתי כדורי גולף. כשהיה מוצא כדור, היה לוקח אותו בפה ומפיל אותו ליד הרגלים שלי. אז היה נושא אלי את מבטו ומכשכש לא רק בזנבו הקצוץ, אלא בכל גופו. עד כדי כך הוא ציפה לסימני אהבה ממני. הייתי מחבק אותו ופרא היה מלקק את פני לפעמים אני חושב שהוא החבר הכי טוב שלי. לפרא יש הרגל חדש. בכל פעם שאנחנו נעצרים הוא מניח את כף רגלו על כף רגלי. זה לא מקרה. הוא עושה את זה תמיד. אני חושב שהוא לא רוצה לעזוב אותי.'' 

                                                                    

משחקי הרעב סוזן קולינס

קטניס בת השש-עשרה אוהבת לבלות את ימי האביב ביער האסור שמחוץ למחוז שתים-עשרה ולצפות בטבע המתעורר לחיים. אבל במדינת פאנם האביב מסמל גם מוות. זאת העונה שבה נערכים משחקי הרעב - קרב הישרדות בין עשרים וארבעה נערים ונערות המועבר ברחבי המדינה בשידור חי.
כשקטניס הופכת לנציגת המחוז שלה ונשלחת לזירה, היא יודעת שבמשחק הזה יש רק מנצח אחד, והוא היחיד שיישאר בחיים. האם זו תהיה היא, הציידת המנוסה שעושה הכול כדי להישאר אנושית בעולם לא אנושי? ואולי יהיה זה פיטה, חברה למחוז, שחייה של קטניס חשובים לו לפחות כמו חייו שלו?

אומרים שזה ספר אכזרי אבל הוא ממש לא אכזרי ,אחרי שתקראו אותו לא תוכלו לקרוא כלום עד שתקראו את השאר  לשני קוראים התלקחות ולשלישי עורבני חקיין
תהנו! 

ראיון עם מיכאל אנדה\דף דף

איך התחלת לכתוב לילדים? הכתיבה שלי לילדים התחילה במקרה.
 עד אז הייתי שחקן מחוסר פרנסה.
את ספרי הראשון לילדים, 'ג'ים ונהג הקטר' כתבתי בהשפעת סיפור של צייר זקן שהיכרתי בילדותי.
 הסיפור כאילו נכתב מעצמו, כשכתבתי את המשפט הראשון לא היה לי מושג מה יבוא אחריו. 


האם אתה מתכנן את ספריך לפני תחילת הכתיבה? זה משתנה מספר לספר- את הספר ראשון כתבתי בלי תכנית, אבל ספרים אחרים תכננתי מראש.
 לפעמים באו לי רעיונות תוך כדי כתיבה ולפעמים צריך הייתי לחפש אותם ולחכות שיגיעו.
 כמו שפסנתרן צריך להתאמן הרבה כדי לנגן היטב, כך גם סופר צריך לכתוב הרבה כדי שיהיה לו סיפור טוב.


 
איך אתה כותב? אני חושב שהכתיבה שלי דומה לציור: כמו צייר שמתחיל לצייר בכל פעם מפינה אחרת של הדף,
גם אני מתחיל לפעמים מאמצע הסיפור, ממשיך הלאה, מגיע לסוף ורק אז כותב את ההתחלה.
אני בטוח שהושפעתי מאוד מאבי, הצייר. ואני גם קצת כמו מלחין שכותב מוסיקה, כי אני שומע את המשפטים שכתבתי
ומשנה אותם עד שהם נשמעים כמו שאני רוצה. 


מיכאל אנדה כתב הרבה ספרים לדוגמא- ג'ים ונהג הקטר,
 ג'ים וכנופית 13, מומו, הסיפור שאינו נגמר ועוד ספרים למבוגרים... 

מתוך אתר "דף דף" http://www.dafdaf.co.il/

הממלכה של קנסקי מאת: מייקל מורפוגו

מיקל בן ה12 [כמעט] ,מתבשר יום אחד שהוריו מפותרים מהמפעל בו הם עבדו .
אביו נוסע לבדוק אפשרויות תעסוקה במקום אחר,אך תחת זאת הוא קונה ספינה וקורא למשפחתו להפליג עמו מסביב לעולם.
הכל מתנהל כשורה עד לרגע שבו הוא מושלך למים בעקבות כלבתו .
באופן מפתיע מיקל שורד ומוצא את עצמו [ואת כלבתו] באי בודד באוקינוס השקט.

רוניה בת השודד/ אסטריד לינדגרן

מאוחר בלילה סוער אחד נולדה רוניה, חוץ מלידתה קרה גם עוד משהו-המבצר העתיק של משפחתה נחצה לשניים ובין שני החציים נוצר בור עמוק ומפחיד... אביה של רוניה הוא מנהיג חבורת שודדי דרכים שמתגוררים במבצר ומתנפלים על עוברי אורח שעוברים בשביל שלהם ליד המבצר.
רוניה גדלה במבצר עם אביה, אמה והשודדים אבל מה יש לעשות כול הזמן במבצר? כשמלאו לרוניה 11 שנים הרשו לה ההורים לצאת ליער הקרוב. רוניה מבלה שם ובאחד מטיולה פוגשת במרק, ילד בין גילה. היא מגלה שהוא הבן של האויב הכי גדול של אביה וגם שהוא גר בצד השני של המבצר, הם נהיים חברים טובים ומתרוצצים ימים שלמים ביער, הם שומרים על חברותם בסוד מפני ההורים כי אם הם יגלו לא ירשו להם להיפגש עוד. אבל יום אחד קורה משהו שמאלץ את רוניה לגלות.
האם רוניה וברק יאלצו לוותר על חברותם האמיצה?
קראו ותגלו.

ספרים של אסטריד לינדגרן-סדרת מדיקן,
בילבי,סדרת אלוף הבלשים בלומקוויסט,האחים לב ארי ועוד...

האסופית או אן מהחווה הירוקה

האסופית שכתבה ל. מ. מונטגמרי
מתיו הקשיש עומד נדהם אל מול היתומה האדמונית ,הוא ואחותו מרילה רצו לאמץ נער שיעזור למתיו בחווה ,כשהם מגלים שהיא נערה ולא נער הם שוקלים להחזיר את אן אבל אחרי קצת זמן הם פשוט מתאהבים בה ,הספרים מספרים על ההרפתקאות של אן וההתבגרות שלה.

תריסים ירוקים פתוחים / רונית לוינשטיין-מלץ

קוראים לי ראובנה, איזה שם נורא! כול-כך נורא עד שהחלטתי שכהיה בת 18 אחליף את שמי. אבל אז אחרי שדימיונותי על החלפת שמי הופסקו על ידי המורה שהכריזה על פרויקט בת-מצווה ''מסע בעקבות שמי'' כול בת חייבת עד סוף החופש הגדול לחקור ולחפש מידע למה העניקו לה הוריה את שמה ומה משמעותו בתרבות שלנו וגם בתרבויות שונות.
בלית בררה יוצאת ראובנה למסע בלשי ומרתק שמוביל אותה לעלית גג ישנה, זיכרונות משפחתיים, זיכרון יעקב ואל מחתרת נילי הספר משלב בתוכו סיפור של ילדה מזמננו ושל תכנים היסטורים שחשובים לעם שלנו.
סדרה בת שלושה ספרים-
1)תריסים ירוקים פתוחים
2)נס של אהבה
3)מעבר לפינה

ילדת הקשת בענן / נעמי שמואל

הספר עוסק בגזענות של ילדים ישראלים לבנים כלפי עולי אתיופיה השחורים.
הספר מספר את סיפורה של מסקרם, ילדה אשר נולדה בארץ לאם שעלתה מאתיופיה ולאב לבן שעלה מארצות הברית, בארץ ישראל הם נפגשו והקימו את משפחתם.
מסקרם עוברת לעיר חדשה ובה היא צריכה להתמודד עם ילדים ואנשים שלא ראו מעולם ילדה עם צבע עור חום ועם המבוכה ואי הנעימות שגומרת לה משפחת הציבעונית.
החוויה החדשה גורמת למסקרם להתעמת עם שורשיה השונים. בעזרת מכתבים שמסקרם מקבלת מקצרין, העיר שבה נולדה וגרה עד שעברה להרצליה. בעיר החדשה היא לומדת להשלים עם זהותה המגווונת ובין היתר היא גם מלמדת את את חבריה לכיתה כמה דברים חדשים על צבע עור, גזענות וחשדנות שלא לצורך.
אני ממליצה בחום.